ברטנורא על משנה בבא בתרא ב׳:ג׳

3 בְּיַיִן הִתִּירוּ. שֶׁהֶעָשָׁן הַיּוֹצֵא מִן הַחֲנוּת שֶׁל נַחְתּוֹמִין וְשֶׁל צַבָּעִין אֵינוֹ קָשֶׁה לַיַּיִן, שֶׁהַחֹם מַשְׁבִּיחַ לַיַּיִן שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וּבְמָקוֹם שֶׁיָּדוּעַ שֶׁהַחֹם מַזִּיק לַיַּיִן, אַף תַּחַת אוֹצָר שֶׁל יַיִן לֹא יִפְתַּח חֲנוּת שֶׁל צַבָּעִים וְשֶׁל נַחְתּוֹמִין:

4 חֲנוּת שֶׁבֶּחָצֵר. אֶחָד מִבְּנֵי חָצֵר שֶׁבָּא לִפְתֹּחַ חֲנוּת בֶּחָצֵר, בְּנֵי הֶחָצֵר מְעַכְּבִין עָלָיו:

5 וְלֹא מִקּוֹל הַתִּינוֹקוֹת. שֶׁל בֵּית רַבָּן. וְאַף עַל גַּב דְּקוֹל הַבָּא מֵחֲמַת אֲחֵרִים הוּא, לֹא מָצֵי מָחִי, מִשּׁוּם יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר. וְאִם אֵינוֹ מְלַמֵּד הַתִּינוֹקוֹת תּוֹרָה, אֶלָּא אֻמָּנוּת אוֹ חֶשְׁבּוֹן אוֹ תִּשְׁבֹּרֶת, מָצֵי מָחִי וְלוֹמַר לוֹ אֵינִי יָכוֹל לִישַׁן מִפְּנֵי הַתִּינוֹקוֹת שֶׁנִּכְנָסִים וְיוֹצְאִים: